כל מי שיש לו ילד בוודאי מכיר את זה שלפעמים הילד כועס ולא רגוע.
לפעמים יש לזה סיבה ואנחנו בדרך כלל גם נחפש את הסיבה כמו למשל הוא עייף, רעב, אמרתי לו משהו שהרגיז אותו, הוא לא קיבל את מה שהוא רוצה, הוא מפונק ועוד כל מיני סיבות. ויכול להיות שהכול נכון.
אבל ישנה עוד אפשרות. יכול להיות שפשוט הוא באנרגיות נמוכות ברגע זה. למה? ככה.
כמו טלפון שאינו טעון ככה גם אנחנו לפעמים מרגישים מרוקנים. כל אחד מאיתנו מכיר את זה. את הימים שפשוט קמים בבוקר מלאים באנרגיה לעומת ימים או רגעים שאנחנו מרגישים לגמרי מרוקנים.
אז מה הפתרון? מה עושים כשילדים שלנו לא רגועים, כועסים, מנדנדים או סתם מצוברחים?
הדרך לעזור להם להירגע היא על ידי כך שאנחנו נהיה רגועים בעצמנו.
בדרך כלל שהילדים שלנו לא רגועים, באופן אוטומטי גם אנחנו נכנסים לאי שקט ובאי שקט שלנו מנסים להרגיע אותם. זה נשמע דיי פרדוקסלי. כשאומרים לנו להירגע זה ממש מעצבן אותנו. כך גם את הילדים שלנו. הם לא שונים. הם אנשים קטנים.
עלינו ללמוד להרגיע את עצנו ואז ללמוד בדרך רגוע לפעול כך שנשפיע באנרגיות טובות על הילדים שלנו להירגע.
הנה השלבים להרגעה עצמית:
נהיה מודעים לחוסר השקט שנכנסנו אליו בעקבות חוסר השקט של הילד שלנו
נהיה מודעים לעובדה שאם לא נהיה רגועים בעצמנו, יהיה לנו מאוד קשה להרגיע את הילד שלנו
ננשום לרגע מתוך האחריות שלנו כמבוגר האחראי להירגע על מנת שנוכל לעזור לילד שלנו להירגע
השלבים להרגעת הילדים:
נפנה אל הילד שלנו כשאנחנו במטבנו, רגועים ובאנרגיה טובה וכך נשפיע עליו במקום שנהיה מושפעים ממנו.
שלב ראשון – נבין אותו ונגיד לו אני מבין שכרגע את עצוב, כועס, מאוכזב….
שלב שני – נהיה עניינים. למשל הוא בוכה נגיד אני מאוד רוצה לשמוע מה אתה אומר אבל כשאתה בוכה אני לא מצליח להבין אותך.
שלב שלישי – נבדוק ביחד אם יש משהו לעשות ואם לא, נבין את האכזבה שלו ולא ננסה לשכנע אותו להרגיש אחרת. (בחיים יש גם אכזבות, והתפקיד שלנו כהורים הוא גם ללמד את הילדים שלנו להתמודד ולקבל אכזבות)
לסיכום: קודם כל נרגיע את עצמנו ורק אחר כך נרגיע את הילדים שלנו על ידי קבלת הרגשות שלהם. אם יש מה לעשות נעזור להם ואם אין מה לעשות נלמד אותם לקבל אכזבות.
חזרה לעמוד: טיפים להורים
