מי מחליט, אתם או הילד שלכם? הרבה מאוד הורים מתוסכלים מהמאבק עם הילדים בכל משימות החיים. נראה כאילו אין ברירה וברגע שיש ילדים יש ויכוחים ומאבקים.
תתפלאו כמה הפתרון פשוט אם רק משנים גישה.
למה זה קורה? מה יש להם, לילדים החמודים שלנו, שהם מתווכחים על כל דבר?
הצורך הבסיסי הראשוני של כל אדם, לא משנה באיזה גיל, זה הצורך באוטונומיה.
אין אחד שלא רוצה להחליט ואין אחד שלא מתנגד באופן אוטומטי, כשהוא מרגיש שרוצים להחליט עליו. במיוחד ילדים, שמגיל אפס, מעבירים אותם ממקום למקום ומחליטים עליהם, כמו שק תפוחי אדמה. הם מגיעים לגיל שבו הם רוצים להחליט.
כשמבינים את הרעיון הזה, קל לראות על עצמנו, כמה אנחנו מגיבים באופן אוטומטי כשהילד שלנו רוצה להחליט. מיד מתעורר החלק הילדי של ההורה שרוצה גם הוא מנגד להחליט.
כמובן שעולים מיד הסברים רציונאליים, שאומרים אבל צריך להתקלח, להגיע בזמן לעבודה, איך זה שהילד לא מבין את זה. ואנחנו ההורים לא שמים לב איך אנחנו נכנסים למאבקי כוח, שרק הולכים ומחמירים.
הפתרון הוא פשוט: לשנות גישה. ברגע שמבינים שלילד אין התנגדות לעשות את הדברים, הוא פשוט רוצה להיות זה שמחליט.
אז בואו ניתן לו להחליט. איך נעשה את זה? ניתן לו אפשרות בחירה בין שני דברים וכך הוא ירגיש שהוא מחליט.
ככל שניתן לילדים שלנו יותר אפשרויות בחירה בכמה שיותר תחומים, כך הם פחות ופחות יתווכחו איתנו. הם ירגישו ביטחון ולא יכנסו למגננה של אני מחליט.
שימו לב, חשוב לא לתת אפשרות בחירה כללית, למשל לא נשאל אותו אם רוצה להתקלח, כי כמובן שהוא יכול להחליט שהוא לא רוצה להתקלח.
תמיד ניתן לו בחירה בין שני דברים ששניהם הגיוניים לנו. למשל אתה רוצה להתקלח עכשיו או אחרי משחק אחד שנשחק. או למשל אתה רוצה ביצת עיין או מקושקשת. (לא נשאל מה אתה רוצה לאכול, כי אז הילד מבולבל מעודף האפשרויות ויש “חשש” שהוא יתחיל לשגע אותנו.)
ככל שנתרגל לתת אפשרויות בחירה, כך הילד ירגיש שניתנת לו אפשרות הבחירה ולא יהיה לו את הצורך להתגונן מפני זה שמחליטים עליו.
הורים רבים שאימצו את הטיפ הזה, ונתנו אפשרות בחירה בין שני דברים דיווחו כמה הילדים שלנם נרגעו והוויכוחים בבית פסקו.
ככל שנאמן את הילדים לבחור מגיל צעיר הם יגדלו למבוגרים שיודעים לבחור.
חזרה לעמוד: טיפים להורים
